כלכלי חברתי
Content Type
Jan 2011
נושאים
חזון ישראל 15
התפתחות חברתית - כלכלית
חזית הבית
פיתוח אזורי
צמיחה מכלילה
Resilience, Knesset, Strategy, Israel, Homefront Command, Socioeconomic Growth, Regional Development, Leapfrogging, Technology, Innovation, Israel 15, Community, Sustainability, Growth, Socioeconomic Development, National Leapfrogging, Regional Leapfrogging, Social Capital, Human Capital, Community Resilience, Public Participation, Sustained Growth, OECD, Start-Up Nation, Inclusive Growth, Economic Development
סגירת הפערים באיכות החיים בין ישראל לבין המדינות המפותחות באמצעות קפיצת מדרגה איננה בגדר מותרות.
תקציר עקרונות קפיצת מדרגה לכנס ישראל 2021
כיצד מחוללים קפיצת מדרגה בישראל?
מיזם ייחודי של עיתון דה-מרקר ומכון ראות
כנס ישראל 2021, שמתקיים ביום רביעי וביום חמישי, ז'-ח' בשבט, תשע"א, ה- 13-12 בינואר, 2011, הוא שיאו של תהליך מתמשך, שמטרתו לחולל מהפכה במרחב הציבורי בישראל. כנס זה הוא מיזם משותף וייחודי של העיתון דה-מרקר ומכון ראוּת, שבבסיסו עומדת החלטת דה-מרקר לעודד שיח ציבורי שעוסק בתכנון ארוך טווח. החלטה זו היא נקודת ציון חשובה מאין כמותה בקידום קפיצת מדרגה כלכלית וחברתית בישראל.
ההיגיון העומד בבסיס כנס ישראל 2021 נשען על שלושה נדבכים, שמהווים תנאים הכרחיים למימושה של קפיצת מדרגה: האחד, רתימתה של האליטה המחויבת והמשרתת של ישראל לשירות חזון זה באמצעות השראה, ידע חדשני ורישות. השני, שינוי המרחב והשיח הציבורי ומיקודו בפיתוח כלכלי וחברתי ארוך טווח של המדינה. השלישי, שיפור השיח בין הכנסת, הממשלה, המגזר השלישי והמגזר העסקי, כדי למקד את החקיקה והמדיניות הממשלתית בנושאים החשובים ביותר לקפיצת המדרגה ולמנף את תרומתו הייחודית של כל מגזר. לפיכך, כנס ישראל 2021 הוא אירוע ישראלי ייחודי, שעוצב כדי להעשיר ולשפר את השיח הבין-מגזרי במגבלות שיטת הממשל והמבנה החברתי של המדינה.
קפיצת-מדרגה איננה מותרות. היא הכרח
על פי מדדים בין-לאומיים, האוכלוסייה הישראלית היא משכילה ורבת כישורים ורמתו של המגזר העסקי בישראל גבוהה. במספר תחומים, כגון חדשנות ומחקר ופיתוח, ישראל היא אחת המדינות המובילות. לעומת זאת, איכות החיים בישראל נמוכה בהשוואה למדינות מפותחות. לכן, אין זו הפתעה שישראל היא אחת היצואניות המובילות של כוח אדם איכותי. הרחבת הפער בין איכות האוכלוסייה, מצד אחד, לבין איכות החיים, מצד שני, עלולה להגביר את נטייתם של בעלי ההון האנושי הגבוה להגר מישראל. אובדן מסה קריטית של ישראלים איכותיים כתוצאה מכך עלול אף לגרום למפולת כלכלית וחברתית.
לכן סגירת הפערים באיכות החיים בין ישראל לבין המדינות המפותחות באמצעות קפיצת מדרגה איננה בגדר מותרות.
קפיצת מדרגה מוגדרת כצמיחה כלכלית מהירה וממושכת בשיעור שנתי ממוצע של 3.5% לנפש למשך שמונה שנים לפחות. לעומת זאת, כדי להיחשב כ'נס כלכלי' יש לצמוח בשיעור שנתי של 7% לנפש למשך 25 שנים. לכן, בעוד שגרמניה ואירלנד נחשבות כמדינות שחוו 'קפיצת מדרגה', סין, סינגפור ודרום קוריאה נחשבות כ'נסים כלכליים'. בהקשר זה, גם ישראל נחשבת כמי שחוותה קפיצת מדרגה בין השנים 1951-72 שבהן שיעור הצמיחה הממוצע לנפש היה 5.5%.