תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל לא רלוונטית

מהות ההתרעה

​

בשנת 2006 נחלה ישראל שלושה כישלונות מדיניים וצבאיים: הקפאת תכנית ההתכנסות בגדה ואי-הצלחה צבאית בעזה ובלבנון. תוצאות אלה חשפו משבר בתפיסת הביטחון הלאומי של ישראל.

​

ישראל מתנהלת כאילו היא נעה לקראת הבטחת עתידה כמדינה יהודית ודמוקרטית באמצעות סיום שליטתה באוכלוסיה הפלסטינית וכינון מדינה פלסטינית על יסוד העיקרון של 'שתי מדינות לשני עמים'. תהליך זה מתבצע, לכאורה, על רקע עוצמה ישראלית.

​

בפועל, מגמות חזקות חותרות תחת חלק מעקרונות תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל והופכות אותה ללא-רלוונטית. בראשן: התגבשות אסטרטגיה שנועדה להביא לקריסתה של ישראל 'מבפנים' בין השאר באמצעות המשך שליטתה בפלסטינים בעזה ובגדה; הכישלונות של ארה"ב באזור והמתקפה על הלובי הישראלי בארה"ב; מעמדה העולה של איראן, התנגדותה לישראל ויעילות הכלים שהיא מפעילה בשירות הגיון זה.

​

מגמות אלה הכניסו את ישראל לנחיתות אסטרטגית ברמת הביטחון הלאומי, שמגבירה את ההסתברות לכישלונות חוזרים ונשנים של מהלכים מדיניים או צבאיים שנועדו לבסס את קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. בה בעת, עלולה להתגבש מציאות המקדמת כינונה של מדינה ערבית / פלסטינית / אסלאמית אחת במקומה של מדינת ישראל ותחת הגמוניה איראנית.

​

מטרת מסמך זה להצביע על חוסר הרלוונטיות של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל ועל הצורך הדחוף לעדכנה ולתרגמה למדיניות המגובה במשאבים פוליטיים, מדיניים, כלכליים וצבאיים. חוסר רלוונטיות זה לא מקבל מענה על ידי ועדות החקירה שהוקמו בעקבות המערכה בלבנון.

​

ביסוד השינוי הנדרש בתפיסת הביטחון הלאומי יכולים לעמוד מהלכים כמו כינונה של מדינה פלסטינית בגבולות זמניים, מהלך מדיני מול סוריה או מהלך צבאי מוצלח מול איראן.

​

לבסוף, חולשת הממשל הישראלי היא בעיית יסוד מבנית המקשה על ישראל להתמודד עם האתגר הניצב לפתחה. הקדנציות הקצרות והלא-יציבות והפיצול בזרוע המחוקקת והמבצעת מקשים על עיצוב מדיניות ארוכת טווח ועל יישומה. זאת לעומת היציבות הרבה בהנהגת איראן ומערך ההתנגדות לישראל והאופן השיטתי שבו הם מקדמים את מטרותיהם.

​

מבוא

​

1. שלוש אי-הצלחות – בשנת 2006 כשלה ישראל בהשגת יעדיה המדיניים-ביטחוניים שלוש פעמים:

 

​

• תוכנית ההתכנסות הוקפאה / בוטלה – ההתכנסות נחשבה ככלי המרכזי של הממשלה הנוכחית להבטחת עתידה של ישראל. המלחמה בלבנון וירי הקסאם הביאו להורדתה, בפועל, מעל סדר היום.

​

• אי-הצלחה בעזה ובלבנון – בשתי זירות שונות כשלה ישראל בהשגת יעדיה המדיניים והצבאיים, למרות עליונות צבאית מכרעת, לכאורה, על יריביה.

​

1. תוצאות אלה חשפו פערים בין תורת הביטחון (המתייחסת למערכת הביטחון) ותפיסת הביטחון הלאומי (המתייחסת לכלל המשאבים הלאומיים) של ישראל, מחד גיסא, לבין המגמות המתהוות סביבנו, מאידך גיסא.

​

1. מטרת מסמך זה היא להצביע על הפער בין תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל לבין המציאות המשתנה, לבחון את משמעויותיו ולהציע כיווני חשיבה ופעולה.

​

נייר זה עוסק בתפיסת הביטחון הלאומי ומצביע על בעיות בסיסיות בה. הוא אינו מתיימר לעסוק בתורת הביטחון או במדיניות ההפעלה של צה"ל.