תיקון עולם היה עקרון מרכזי בציונות והיו לו ביטויים פרקטיים עד 1973. אבות הציונות, בניהם הרצל ובן גוריון, ראו בחזונם את מדינת ישראל משרתת את אידיאל תיקון העולם.

העם היהודי

Content Type

Jul 2012

נושאים

תיקון עולם
מדינת ישראל

העם היהודי

מוסדות יהודיים

מנהיגות יהודית

ציונות

 

Leadership, Humanity, Philanthropy, Government, Israel, Jewish People, Tikkun Olam, Israeli-Diaspora Relations, Jewish Peoplehood, Nation-State, State of Israel, Judaism, Jewish Community, Jewish Federation, Jewish Organizations, Zionism, Herzl, Religion, Democracy, Conflict, Jewish Institutions, Government of Israel, Jewish Leadership

תיקון עולם של המאה ה-21: שיפור איכות החיים של רבע מיליארד אנשים תוך עשור

אסטרטגיה גלובלית למדינת ישראל ולעם היהודי

"נברכו בך כל משפחות האדמה" בראשית יב' פסוק ג'

ערך יסוד: ונברכו בך כל משפחות האדמה

  1. מקורו של חזון תיקון העולם, שמשמש השראה למכון ראות ול- Alliance for Global Good, נמצא בסיפור התנכ"י של הבטחת האל לאברהם שזרעו יביא ברכה לכולם ("ונברכו בך כל משפחות האדמה"). חזון הושפע גם גם מהאמונה היהודית הרווחת אודות ההשפעה הניכרת של העם היהודי על אומות אחרות.

  2. הפרשנות המודרנית למשמעות של תיקון עולם שמה את הדגש על סיוע הומניטרי. לעומת זאת, הפרשנות המסורתית של מושג זה שמה את הדגש להשבת ריבונותו המוחלטת של האל עלי אדמות. החל מן המאה ה-18 הפרשנות למשמעותו של מושג זה התרחבה בהדרגה. החשיבות המיוחסת לערך תיקון העולם עלתה בקרב יהודי ארצות הברית במהלך שנות ה-60 וה-70 של המאה הקודמת, בתקופת המאבק לזכויות אדם ותחילת ההתנגדות למשטר האפרטהייד בדרום אפריקה. כיום, המושג הזה נחשב מושג מרכזי בעולם היהודי, אף שלקהילות שונות יש פרשנויות שונות אליו, בהן: המאבק בעוני,  ביטחון אישי, שירות לקהילה, התנדבות במדינות מתפתחות, גיוס כספים עבור ישראל, ולימוד תורה. מושג תיקון העולם ממשיך להתפתח, כפי שבא לידי ביטוי בצמיחה המשמעותית במספרן של קרנות פילנטרופיות יהודיות הממוקדות בצרכים אוניברסאליים, והמעורבות הגוברת של יהודים בפרוייקטים התנדבותיים.

  3. תיקון עולם היה עקרון מרכזי בציונות והיו לו ביטויים פרקטיים עד 1973. אבות הציונות, בניהם הרצל ובן גוריון, ראו בחזונם את מדינת ישראל משרתת את אידיאל תיקון העולם. ואכן, בשנותיה הראשונות (1957-1973) הפכה ישראל למובילה עולמית בפיתוח בין-לאומי באמצעות תכנית סיוע-החוץ של מש"ב במשרד החוץ, שכללה שיתוף פעולה עם מדינות מובילות ועם סוכנויות בין-לאומיות. התכנית זכתה בתמיכה פוליטית וציבורית בישראל ובהכרה בין-לאומית.

תקופה זו הסתיימה לאחר שמדינות באפריקה ניתקו את יחסיהן עם ישראל לאחר מלחמת יום הכיפורים ב- 1973. ישראל קיצצה בעקבות זאת את תקציבי סיוע החוץ, והתמיכה הפוליטית והציבורית בסיוע צנחה גם כן. מאז שנת 2000, תקציב סיוע החוץ הישראלי נע בין 0.03% ל-0.07% מתוך התוצר – זהו שיעור צנוע בהשוואה לתקציבי הסיוע של ישראל בשנות ה-60 ובהשוואה לתקציבי הסיוע של מדינות אחרות כיום. יתירה מכך, התמיכה מבית בהגדלת סיוע החוץ הישראלי היא קטנה: הכנסת כשלה שלוש פעמים בהעברת הצעת חוק הנוגעת לסיוע בין-לאומי.

למרות זאת, מש"ב עדיין מקדמת פרוייקטים ותכניות בין-לאומיים חדשניים, המדע והטכנולוגיה הישראליים ממשיכים לתרום תרומה משמעותית לאנושות, וישראל מצמיחה דור חדש של מנהיגים חברתיים המחוייבים לערכים של תיקון עולם.

הערך המוסף הישראלי והיהודי: מחוייבות ויכולות

  1. הערך המוסף של מדינת ישראל והעם היהודי בתחום הסיוע הבין-לאומי נובע מהשילוב בין מסורת, ניסיון מומחיות ומחוייבות.

  • יהדות העולם מזוהה ומזדהה עם אידיאל תיקון העולם – קיימת בעולם נוכחות יהודית לא פרופורציונית ביחס לגודלה של הקהילה היהודית – של יזמים עסקיים וחברתיים, אנשי חזון ומעש, פילנתרופיים, ומשרתי ציבור – בחזית האתגרים של סיוע הומניטרי ואזרחי ברמה המקומית, הלאומית והעולמית.

  • ישראל מיצבה עצמה כ"אומת הזנק" (start-up nation) וכמובילה עולמית יצירתית במיוחד בהתמודדות עם כמה מהאתגרים החשובים ביותר עימם מתמודדת האנושות, בעיקר בתחומי הרפואה, התקשורת, האנרגיה, המזון והמים, ההגירה, בטחון הפנים ובניין החברה.

  • קיימת כיום הזדמנות ייחודית לשלב בין יכולותיה של מדינת ישראל לבין עוצמתו, מחויבותו, מומחיותו ופריסתו הגיאוגרפית של העם היהודי, לשם יצירת השפעה חיובית גלובאלית יוצאת דופן. מדינת ישראל יכולה להציע את היכולות, המשאבים והניסיון של ממשלתה והחברה שלה. העם היהודי יכול להציע נוכחות גלובלית ייחודית באמצעות רשת עולמית של קהילות יהודיות תוססות, שיש להם מוסדות קהילתיים חזקים, ניסיון רב שנים בתחומים של חינוך וידע, יכולות חדשנות מוכחות, וניסיון בהתמדדות עם נושאים מורכבים שדורשים פיתוח ידע ולמידה יצירתית.

הרשמו לעדכונים