שותפות בין-מגזרית

הגדרה

​

שותפות בין-מגזרית היא מסגרת לניהול יחסים בין קבוצות ומגזרים בחברה ובכלכלה לשם מיצוי האינטרס הקולקטיבי של שחקנים אלו. שותפות בין-מגזרית מבוססת על גישה הרואה תועלת בשיתוף פעולה בין הממשלה לבין שחקנים נוספים במרחב הציבורי קרי, המעסיקים, המועסקים וארגוני המגזר השלישי בתהליך קבלת ההחלטות.  

​

עקרונות מנחים

​

שותפות בין-מגזרית מושתתת על עקרונות אלה:

​

• תהליך מתמשך – קיום שיח מתמיד בין השחקנים ולא מופע חד פעמי של שיתוף פעולה.

​

• מעורבות של השחקנים המרכזיים – השחקנים המרכזיים במרחב הציבורי נוטלים חלק פעיל בתהליך על בסיס קבוע. השחקנים המרכזיים כוללים את הממשלה, ארגוני המעסיקים, ארגוני המועסקים וארגוני המגזר השלישי.

​

• חזון משותף – במסגרת הדיונים השחקנים אינם מייצגים אינטרסים סקטוריאליים אלא פועלים לשם מיצוי של האינטרס הקולקטיבי.

​

• טווח ארוך –  התמקדות בסוגיות אסטרטגיות שיש להן משמעות בטווח הארוך.

​

• החלפת מידע – במסגרת התהליך השחקנים חולקים מידע ותובנות. 

​

• למידה משותפת – השחקנים בוחנים יחד את האפשרויות החברתיות והכלכליות שעומדות בפניהם ואת ההשלכות שלהן.

​

• מבנה – 'המוח מרכזי' הוא מבנה שעוסק בחשיבה ובתכנון מנקודת המבט של ראש הממשלה. לכן התפיסה המערכתית שמנחה את ה'מוח המרכז' מקנה לו יכולת לקדם את השיח הבין מגזר/