התנועה הפרוגרסיבית

Content Type

09-05-22

פרשנות: הימין האמריקני עשוי לגלות שאיסור ההפלות הוא בומרנג

הרפובליקנים יכולים לנצח משפטית ו"אידיאולוגית", אבל לספוג מכה פוליטית. הדמוקרטים יתאחדו, הצעירים יעשו חושבים והציבור יזעם על ההתערבות בחייו

פרשנות: הימין האמריקני עשוי לגלות שאיסור ההפלות הוא בומרנג

פורסם במקור ב-Ynet


הדלפת טיוטת ההחלטה של בית המשפט העליון בארה"ב בנושא פסק הדין "רו נגד ווייד" עוררה סערה ציבורית שנוגעת במחלוקות הכי עמוקות בחברה האמריקנית. דובר האתר "פוליטיקו" שאליו הגיעה ההדלפה אפילו אישר שמדובר בכתבה הכי נצפית בתולדותיו. ביוני הקרוב אנחנו צפויים לגלות אם שופטי העליון אכן יבטלו את הפסיקה המפורסמת שקבעה שלא ניתן לשלול מאישה את הזכות להפלה בשליש הראשון להיריון, ויעבירו את משקל ההחלטה מהממשל הפדרלי למדינות עצמן. אך מה המשמעות הפוליטית והחברתית של ההחלטה הזו? ומי צפוי לשלם את המחיר – הימין האמריקני או השמאל?

עד שנות ה-60, ההפלות כלל לא היוו סוגייה מרכזית במחלוקות בתוך החברה בארה"ב, שנקרעה אז סביב נושאים כמו זכויות שחורים והמלחמה בווייטנאם. נושא ההפלות קיבל את קדמת הבמה בעקבות עלייה של שתי תנועות חברתיות שבמידה רבה מניעות גם היום את מלחמת התרבות של ארה"ב – התנועה הפמיניסטית הליברלית והאוונגליסטים השמרנים.

בסוף שנות ה-60 ראתה התנועה הפמיניסטית במקרה של נורמה מקורבי (הלוא היא ג'יין רו) הזדמנות להשיג פסיקה שתעגן את הזכות להפלות עבור כלל נשות ארה"ב. כמעט במקביל, בתחילת שנות ה-70, החלה התנועה האוונגליסטית לגלות מעורבות פוליטית גוברת בעקבות החלטת רשות המס (ה-IRS) שלפיה כל בית ספר פרטי שרוצה לקבל פטור ממס חייב לקיים "מדיניות בלתי מפלה מבחינה גזעית". ההחלטה הייתה מכה קשה לבתי הספר הדתיים של האוונגליסטים, מכיוון שהורים רבים שלחו לשם את ילדיהם לאחר ביטול ההפרדה בין שחורים ללבנים במערכת החינוך.

ההתערבות של הממשל הפדרלי יצרה תנאים לשיתוף פעולה פוליטי בין האוונגליסטים לבין הימין השמרני, שחברו להקמת תנועת "הרוב המוסרי" (The Moral Majority). סוגיית ההפלות הייתה הגורם הראשון שהכניס את האוונגליסטים לקלחת הפוליטית, מה שהוביל לימים להישגים משמעותיים כגון בחירתו של רייגן לנשיאות ארה"ב בשנת 80 (כמושל קליפורניה חוקק רייגן את אחד החוקים הליברליים ביותר בנושא הפלות, אך כנשיא, בתמיכת האוונגליסטים, שינה את דעתו והפך למתנגד חריף).

ב-50 השנים שעברו מאז פסיקת "רו נגד ווייד" הפכה סוגיית ההפלות לאחד מנושאי המחלוקת המרכזיים בין הרפובליקנים לדמוקרטים, בין "תומכי הבחירה" לבין "תומכי החיים". להפלות נוספו נושאים נוספים כגון החזקת נשק, ביטוח בריאות וזכויות להט"ב, שמעוררים גם כיום מחלוקת קשה ויצרית. עם השנים, חלק מהנושאים הללו קיבלו התרה מסוימת: רפורמת "אובמה-קר" יצרה סטנדרט בסיסי של ביטוח בריאות לכל ונישואי להט"ב הפכו חוקיים ברמה הפדרלית. אך כמו סוגיית זכויות הנשק, ההפלות נשארו נושא טעון ומקטב.

ועדיין, עשרות שנים עברו והיה נדמה שזכות ההפלה מוגנת על ידי בית המשפט העליון. רק בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות וצירוף נסיבות פוליטי נדיר אפשרו לרפובליקנים למנות במהלך כהונתו שלושה שופטים שמרנים לעליון – מה שפתח את הדלת לאופציית ביטול "רו נגד ווייד".

אבל מה המשמעות של הביטול הצפוי? אם הפסיקה תעבור בחודש הבא, כל מדינה תוכל להחליט בעצמה על מדיניות ההפלות שלה ואפילו למנוע באופן כמעט מוחלט את האפשרות להפלה. לפי ה-Center for Reproductive Rights צפויות 23 מדינות לאסור על הפלות, כשל-13 מתוכן כבר יש חוקי "טריגר" שיכנסו לפועל ברגע ש"רו נגד ווייד" יבוטל באופן רשמי. לפי מכון נוסף, Guttmacher Institute, כ-26 מדינות צפויות לאסור או להגביל הפלות.

נשים בארה"ב עדיין תוכלנה לבצע הפלות. למשל, אישה בפלורידה תצטרך לנסוע למדינה אחרת שמתירה זאת, כגון אילינוי או ניו יורק. לנשים בעלות אמצעים זו לא תהיה בעיה, וההחלטה תפגע בעיקר בנשים עניות ובמיוחד שחורות (בעלות פי שלושה סיכויים לבצע הפלה). כרגע ישנו כמעט אפס סיכוי לעגן את הזכות להפלה בבית הנבחרים הפדרלי והזירה הפוליטית עוברת לכל מדינה ומדינה. חשוב לציין שחלק מהמדינות שצפויות להגביל את זכות ההפלה הן מדינות שהפכו להיות "כחולות" (דמוקרטיות) בבחירות האחרונות, כגון ויסקונסין, ג'ורג'יה, פנסילבניה ואריזונה.

אבל מה בעצם הרפובליקנים משיגים מהפסיקה הזו? ראשית, מדובר בעניין אידיאולוגי והגשמה של מדיניות ערכית של הימין השמרני. לאחר ההפסד של טראמפ, הימין זקוק להישג הזה על מנת לשנע את המצביעים לקראת בחירות האמצע הקרובות ולקראת הבחירות הבאות לנשיאות (מחקרים רבים הראו שיותר מ-70% מהרפובליקנים מאמינים שהבחירות האחרונות "נגנבו", עובדה שעשויה למנוע מרבים מהם לצאת להצביע מתוך חוסר אמון במערכת האלקטורלית).

מצד שני, ייתכן שיש פה Over reach רפובליקני שעשוי לחזור אליהם כבומרנג. למרות ניצחונו של ג'ו ביידן ב-2020, המצב של המפלגה הדמוקרטית קשה ביותר. שיעורי התמיכה שלו נמצאים בשפל עם 44% תמיכה בלבד. הסנאט החצוי לא הצליח להעביר את התקציב השאפתני, ולפי רוב התחזיות הדמוקרטים צפויים להפסיד אותו ואת בית הנבחרים בבחירות האמצע הקרובות.

לכן, מבחינה פוליטית, ביטול "רו נגד ווייד" הוא בדיוק מה שהדמוקרטים צריכים על מנת להחדיר מוטיבציה במחנה המפוצל ולהניע מצביעים לקלפיות. מאז דליפת טיוטת ההחלטה הרחוב מתעורר וקבוצות שעד לפני רגע פעלו אחת נגד השנייה עומדות כתף אל כתף במחאות בעד הזכות להפלות.

ייתכן שהרפובליקנים עשו כאן טעות משמעותית ביחס לרוחות המנשבות בחברה האמריקנית. מאז הניצחון של ביידן ספגה התנועה הפרוגרסיבית כמה וכמה הפסדים ועוררה לא מעט אנטגוניזם וביקורת אפילו מבית - בין השאר על רקע תרבות הביטול הנובעת ממנה, התקינות הפוליטית ותפיסת "תורת הגזע הביקורתית". החזרת המאבק על ההפלות למרכז סדר היום יכול להסיט את תשומת הלב מנושאים שקודמו על ידי האגף הפרוגרסיבי אך היו פחות נוחים לאגף הממסדי במפלגה הדמוקרטית.

ואיפה עומד הציבור האמריקני? המחקר הכי עדכני של מכון "פיו" משנת 2022 מראה שיותר מ-60% מסכימים שהפלות צריכות להיות חוקיות ברוב המקרים, נתון שנמצא בעלייה מאז תחילת המאה ה-21. הנתון הזה עולה משמעותית בקרב בני 29-18 (כ-74% תומכים). עובדה זו משמעותית בהתחשב בכך שזו גם קבוצת הגיל עם אחוזי התמיכה הכי נמוכים כרגע בנשיאות של ביידן. הנתונים הללו מעודדים את הדמוקרטים, מכיוון שהם רואים בכך סיכוי "לגייס את הבייס", לעודד מצביעים לצאת לקלפיות ולמנוע תבוסה בבחירות האמצע.

יודגש שהרבה מאוד יכול לקרות עד נובמבר - מלחמה, מיתון, מה לא. הקרב עוד רחוק מסיום. בנוסף, למרות הסערה הציבורית, בחירות האמצע מוכרעות על פי רוב סביב נושאים מקומיים, כך שעוד מוקדם להעריך עד כמה הביטול של "רו נגד ווייד" יועיל לדמוקרטים.

ארה"ב סובלת בשנים אחרונות מקיטוב מעמיק והולך ונדמה שסוגיית ההפלות היא רק עוד נושא שאפשר לייצר סביבו הון פוליטי. אך מבט מעמיק יותר על הנתונים מגלה שאופי הפילוג קצת שונה מזה המקובל לחשוב: סקר של AP שבדק את עמדות הציבור לגבי הפלות העלה כי 49% מהציבור תומך בהפלות חוקיות "מכל סיבה", בעוד 50% לא מסכימים לכך. הנתון הזה חושף מחלוקת עמוקה יותר – לאו דווקא בעד או נגד הפלות – אלא בשאלת מידת ההתערבות של הממשל בחיי הפרט, ויותר מכך, עד כמה נכון ללכת עם עמדה ערכית "עד הסוף" בחברה כל כך גדולה ומגוונת כמו זו האמריקנית.


תמונה: צילום מתוך הפגנה בעד זכויוית הפלה בוושינגטון די סי (Ms. Magazine)

Read the English Version
צפייה במסמך המלא