עיגון נסיגת ישראל ופריסת צבא לבנון במסמך מחייב תקנה לו לגיטימציה בין-לאומית ותגדיל את הסתברות יישומו.

ביטחון לאומי

Content Type

Aug 2006

נושאים

ישראל

עמידה איתנה

רשת ההתנגדות

חזית אזרחית

Israel, Palestine, Delegitimization, Partner for Peace, Legitimacy, Policy Paper, Intersectionality, America, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF

פריסת צבא לבנון – כחלק מאיזה הסדר?

נקודת ראות, גיליון 49

ממשלת לבנון החליטה אתמול על גיוס מילואים כללי לשם פריסת צבאה בדרום לבנון והחלת ריבונותה שם. ממשלת לבנון הבהירה כי צבאה יתפרס בדרום רק לאחר נסיגה מלאה של כוחות צה"ל מהמדינה. ארגון החזבאללה נתן את ברכתו למהלך ושני שריו בממשלה הצביעו בעד ההחלטה (סוכנויות הידיעות, 7/8/06).

מכון ראות טוען שההסכמה של לבנון לפרוס את צבאה מעמידה את ישראל בפני דילמה בין הרצון לצאת מלבנון בהקדם לבין הצורך להבטיח הישגים מדינים וצבאיים ברי קיימא.

מה הסוגיה?

  • מאז נסיגתה מדרום לבנון (5/00), דרשה ישראל לשווא שצבא לבנון יתפרס בדרום המדינה ולא יותיר שטח זה לשליטת החזבאללה.

  • אחת המטרות המוצהרות של ממשלת ישראל במלחמה הנוכחית בלבנון הייתה הרחקתו של החזבאללה מהגבול והכשרת הקרקע לכניסה של צבא לבנון או כוח בין-לאומי.

  • הודעתה של ממשלת לבנון באה על רקע הדיונים בטיוטת החלטת מועצת הביטחון בדבר הפסקת אש, הכוללת גם מעורבות של כוח בין-לאומי.

  • הסרת התנגדות החזבאללה לשליחת צבא לבנון לדרום, מסירה לכאורה את המכשול האחרון מעל פריסה שכזו. לנוכח עמדת ממשלת לבנון, נראה ששליחת כוח בינ"ל חדש הופכת פחות סבירה.

הרשמו לעדכונים