מטרת מסמך זה היא להצביע על הפער המתגבש בין ייעודה של מדינת ישראל; להיות מדינת הלאום של העם היהודי, לבין המציאות המתהווה שבה ייעוד זה נשחק.

העם היהודי

Content Type

Mar 2017

נושאים

יחסי ישראל-תפוצות

העם היהודי

מוסדות יהודיים

מנהיגות יהודית

משבר הכותל

מדינת ישראל

Leadership, Philanthropy, Government, Israel, Jewish People, Tikkun Olam, Israeli-Diaspora Relations, Jewish Peoplehood, Nation-State, State of Israel, Kotel Compromise, Pluralism, Judaism, Jewish Community, Jewish Federation, Jewish Organizations, Progressives, Orthodox Jews, Zionism, Religion, Democracy, Conflict, Jewish Institutions, Language, Hebrew, Israeli Diaspora, Jewish Life, Sabra, Government of Israel

עתידה של מדינת הלאום של העם היהודי

מסגרת תפיסתית

"ארץ כי תחרב, והעם עודנו מלא חיים וכוח – יקומו לה זרובבל עזרא ונחמיה והעם אחריהם וישובו ויבנוה שנית; אך העם כי יחרב, מי יקום לו ומאין יבוא עזרו?" (אחד העם)

תקציר מנהלים: להיות מדינת הלאום של העם היהודי במאה ה-21

בשנת 2015 נחלה ישראל כישלון מדיני בסיכול התמיכה האמריקאית בהסכם הגרעין עם איראן. בתהליכים סביב ההסכם העמידה ישראל את הקשר עם יהודי ארצות הברית המחויבים לישראל למבחן נאמנות, בכך שביקשה מהם בצורה מפורשת להירתם לסכל את המהלך המדיני של נשיא ארצות הברית בשם העדפת האינטרס הישראלי. בקשה זו חשפה שבר עמוק בקהילות היהודיות באמריקה בנוגע למדינת ישראל, וערערה את האיזון העדין בין נאמנות אזרחית ועמדה פוליטית ובין קשר לישראל וליהדות, המאפיין יהודים רבים בתפוצות. הצד הישראלי פירש כישלון זה ככישלון טקטי, אולם עבור יהודי ארצות הברית, מדובר באירוע אסטרטגי שממשיך להדהד במוסדות הקהילה היהודיים.

אירוע דיפלומטי זה התרחש ב'נקודת עיוורון' ישראלית לגבי פער המתגבש בין ייעודה של מדינת ישראל; להיות מדינת הלאום של העם היהודי, לבין המציאות המתהווה בה שליחות זו מתרוקנת מתוכן. בתפיסה הישראלית מדינת ישראל מהווה נכס ומקור עוצמה עבור העם היהודי כולו, ומעניקה משמעות וקומה רוחנית לכלל יהודי העולם. על כן, העם היהודי תמיד יעמוד לצד ישראל וישמור על זכותה להתקיים ולהתגונן. אולם בפועל, עבור יהודים רבים, אשר משלמים מחיר פוליטי, חברתי וכלכלי על הקשר וההזדהות עם מדינת ישראל, ערכה של מדינת ישראל נשחק. בנוסף, כיום מדינת ישראל אינה מעניקה משמעות לעם היהודי באופנים ובעוצמות שהיו בעבר. ניתן לזהות נסיגה ברמת ההזדהות והתמיכה של יהודים רבים בעולם במדינת ישראל, במיוחד בקרב בני הדור הצעיר. למגמה זו משמעויות מרחיקות לכת על אופייה ובטחונה של מדינת ישראל ועל מצבו ועתידו של כלל העם היהודי.

כתוצאה מכך צפוי העם היהודי להיפגע בטווח הארוך. עלול להיווצר מצב בו המדינה שנועדה לחזק את החוסן, השגשוג, האחדות והמנהיגות של העם היהודי, הופכת להיות מנוע לפילוג. בכך מדינת ישראל תחטא לייעוד המקורי שלשמו היא נוסדה: להיות מדינת הלאום של העם היהודי כולו, ולהבטיח את המשך קיומו ושגשוגו. מצב שכזה צפוי לאתגר את בסיס ההצדקה לקיומה של מדינת ישראל כביטוי הלאומי של העם היהודי. נוסף על כך, קהילות יהודיות בתפוצות יפגעו גם הן, שכן תפיסת ישראל כפרויקט מרכזי של העם היהודי עוגנה היטב בקרב מוסדות הקהילה, ויצירת הזהות היהודית בתפוצות כרוכות עמוקות בישראל. בשעה שישראל הופכת למנוע פילוג מוסדות קהילה אלו יתקשו לספק בסיס רחב לקהילה היהודית.

המענה לכך דורש שינוי גם בצד הישראלי. אנו נדרשים היום לשילוב בין פעילות של ממשלת ישראל 'מלמעלה למטה' לבין הרתמות של החברה האזרחית 'מלמטה למעלה', סביב המשמעויות של השאלה מה זה אומר עבורנו, בישראל, להיות מדינת הלאום של העם היהודי במאה ה-21. מסמך זה יציג את השינויים הדרושים ברמה התודעתית, המבנית והמדינית.

סוגיה זו כרוכה בהשלכות פוליטיות חברתיות עבור המיעוטים הלא יהודיים החיים במדינה. לכן, האתגר המרכזי של מדינת ישראל הוא ליצוק תוכן להיותה מדינת הלאום של העם היהודי, בצורה שתקדם בצורה מלאה את השילוב והשוויון של המיעוטים החיים בה.

מבוא למסמך: שנת 2017 כשנה מכוננת

מסמך זה של מכון ראות עוסק במשמעותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי במאה העשרים ואחת, ככל ששאלה זו נוגעת לקשר ההדדי בין מדינת ישראל לבין יהודי התפוצות. לסוגיה זו משמעות רבה עבור עתידה של המדינה: ראשית, קשר זה מהווה נדבך מרכזי בביטחון הלאומי של ישראל. שנית, ואולי אף חשוב מכך, סוגיה זו נוגעת בשורש מהותה של מדינת ישראל, חזונה, שליחותה וייעודה.

מכון ראות נכנס לתחום זה בעקבות נתונים המצביעים על התרופפות עקבית בזיקה בין שני המוקדים המרכזיים של העם היהודי בקצב הולך וגובר – מדינת ישראל וקהלים גדולים בקרב יהדות ארה"ב. במהלך העבודה זוהו מגמות עקביות הפורמות את הקשר בין שני המוקדים האלו. בין היתר, התרופפות זו מוזנת ממורכבות סביב ישראל אותה חווה ביתר שאת הדור הצעיר, וערעור בסיס הפעולה של ארגונים שהם נדבכים חשובים בקשר. התרופפות זו נמשכת למרות מאמצים גדולים מצדה של ממשלת ישראל וארגונים רבים בישראל וברחבי העולם היהודי. כך, שנת 2017 צפויה להתברר כשנה מכוננת עבור הקשר, כיון שבשנה זו עתידות מספר מגמות מדאיגות להתלכד לכלל 'סערה מושלמת', שתשנה בצורה ניכרת את הקשר בין הקהילות.

המענה לאתגר זה צריך לבוא מממשלת ישראל, תוך מודעות ומחויבות למורכבות האתגר וגישה רלוונטית בכנסת ובממשלה. במקביל, המענה חייב לצמוח גם מהחברה האזרחית, כלומר הרתמות רחבה של החברה האזרחית הישראלית, בקרב יזמים, מנהיגים ומובילי דעה.

הרשמו לעדכונים