אבן הראשה של העמידה האיתנה היא 'סיפור ניצחון' לאומי שייכתב מראש ויהפוך לנחלת הכלל.

ביטחון לאומי

Content Type

Nov 2008

נושאים

ישראל

עמידה איתנה

רשת ההתנגדות

אסטרטגיית הקריסה

דה-לגיטימציה

חזית אזרחית

Hamas, Gaza, Israel, Palestine, Two State Solution, Palestinian Authority, Abu Mazen, Delegitimization, Partner for Peace, Fatah, Legitimacy, Policy Paper, Intersectionality, Anti-Semitism, America, Jewish Peoplehood, Zionism, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF

עמידה איתנה

מסגרת תפיסתית

"יש לישראל נשק גרעיני וגם את הכוח האווירי החזק ביותר באזור, אבל היא חלשה יותר מקורי עכביש" (חסן נסראללה, 26/5/2000

סיפור הניצחון בחזית האזרחית – 'עמידה איתנה'

אם תרצו, אין זו אגדה...

ההיערכות 

על בסיס הלקחים שהופקו מאירועי מלחמת לבנון השנייה נערכו החברה האזרחית, המגזר העסקי ומוסדות הממשלה למצבי חירום. החברה הישראלית כולה הבינה את עיקרון 'העמידה האיתנה' על שלל משמעויותיו: הוגדרו שני ימי מוכנות לאומיים שנתיים, ששימשו להטמעת סיפור הניצחון ולהגברת המוכנות; ממשלת ישראל, כנסת ישראל והרשויות המקומיות פעלו באופן שוטף לשיפור היערכותן; כוננו מסגרות לשיתוף פעולה בין מוסדות הממשלה, המגזר העסקי והמגזר השלישי; מונה 'נאמן היערכות לחירום' בכל ארגון; משקי בית ומקומות עבודה הצטיידו בערכות חירום; אלפי אזרחים קיבלו על עצמם אחריות כמגיבים-ראשונים בשעת חירום והוכשרו לתפקידים של עזרה ראשונה רפואית, כיבוי שריפות, מענה ראשוני באתרי אסון והכוונת התנועה. הציבור הבין שסוד ההצלחה בשעת חירום הוא 'תרבות של  מוכנות' ומשמעת, לצד ערכים כרעות, ערבות הדדית ואיפוק.

ההתעשתות וההתארגנות מחדש

עם תחילת מצב החירום ולמרות ההפתעה, אלפי אזרחים שימשו בהצלחה כמגיבים-ראשונים במוקדי ההרס והנפגעים; צירי התנועה נשארו פתוחים ומיליוני אזרחים הצליחו להגיע ליעדם בתוך פרק זמן סביר; למרות הפגיעה ברשתות התקשורת, הציבור קיבל מידע אמין והנחיות ברורות. בתוך ארבעים ושמונה שעות מפרוץ המשבר הגיעו אזרחי המדינה למרכזי ההתייצבות וליעדיהם במהלך מצב החירום.

ההתנהלות בחירום

שגרת החירום התנהלה בצורה יעילה. עובדי ציבור בכל מוסדות הציבור התייצבו במקומות עבודתם, כפי שהוגדר מראש למצב החירום; שולחן עגול, בראשות מנכ"ל משרד ראש הממשלה, קבע סדרי עדיפויות וחילק תחומי אחריות וסמכות בין זרועות המדינה לבין רשת הארגונים האזרחיים.

 

בנוסף, אספקת מוצרי היסוד נמשכה כסדרה; עובדים במפעלים חיוניים התייצבו לעבודתם; פעילויות חיוניות נמשכו למרות מצב החירום; מערך של מתנדבים הבטיח את המשך פעולות הסעד והרווחה החיוניות ברשויות המקומיות; פינוי אוכלוסיה מאזורי אסון נעשה בצורה יזומה ומסודרת; מערכת החינוך פעלה במתכונת חירום מיוחדת לאורך כל תקופת החירום; גיוס החירום של הקהילות היהודיות בתפוצות הגיע ליעדו ומילא את ייעודו; הציבור קיבל מידע אמין והנחיות ברורות.

 

במהלך המשבר היו מופעים רבים של גבורה ומסירות נפש; איפוק לנוכח אירועים של הרס ונפגעים; וגם התנדבות, רעות, נדיבות וערבות הדדית.

היום שאחרי

לאחר סיום מצב החירום, מונתה ועדה ציבורית לתחקור האירועים ולהפקת לקחים; הגיבורים של החזית האזרחית עוטרו ומעשיהם תועדו; הדין מוצה עם גופים ופרטים שתפקדו בצורה לקויה. נזקים תוקנו ובמקום מבנים שנהרסו נבנו מבנים חדשים וטובים יותר.

הרשמו לעדכונים