עליונות אסטרטגית בביטחון הלאומי

הגדרה

​

המושג 'עליונות אסטרטגית בביטחון הלאומי', בא לתאר מצב בו הכלים והמשאבים שמופעלים בשירות המטרות הלאומיות של צד אחד רלבנטיים יותר מהכלים והמשאבים של הצד היריב. כתוצאה מכך הצד 'הרלבנטי' צפוי להצליח בהשגת יעדיו הלאומיים.

​

רקע

​

מקור המושגים 'נחיתות אסטרטגית' ו'עליונות אסטרטגית' בעולם הצבאי ובצורך של צבאות למדוד את עוצמתם ביחס ליריביהם. בעולם זה, נחיתות או עליונות אסטרטגית נקבעת לאור משאבים ויכולות צבאיות, צורת הארגון ותורת ההפעלה של כוחות הביטחון, טופוגרפיה, אקלים וכיו"ב.

​

ברמה המדינית, עוצמה של מדינות מוערכת על יסוד בחינת מגוון של משתנים ובראשם יכולות צבאיות, עוצמה כלכלית ומערך בריתות וקשרים מדיניים. משתנים נוספים כוללים, בין השאר, את גודל האוכלוסייה ושטח המדינה, מיקום גיאוגרפי, זמינותם של משאבי טבע, יכולות טכנולוגיות, תרבות פוליטית, יעילות תהליכי קבלת החלטות ואף רמת הסולידריות החברתית.

​

תפיסת הביטחון הלאומי של כל מדינה עומדת בבסיס עוצמתה. תפיסה זו מבטאת את האופן שבו מגייסת המדינה את מכלול מרכיבי העוצמה שלה לאור הסביבה בה היא פועלת ובשירות מטרותיה.

​

נחיתות או עליונות אסטרטיגת בביטחון הלאומי מתפתחת כתוצאה מכך שתפיסת הביטחון הלאומי של צד אחד רלבנטית יותר מזו של הצד האחר. רלבנטיות זו נוצרת כתוצאה מהגדרת מטרות ויעדים ברי-השגה, הבנה עשירה יותר של המרחב האסטרטגי ושל המגמות המעצבות אותו, מודעות ליתרונות ולחסרונות של כל הצדדים ויצירתיות בעיצוב כלים מדיניים, צבאיים או כלכליים.

​

עליונות אסטרטגית צפויה להביא בסבירות רבה יותר להישגים בעימותים מול יריב שמצוי בנחיתות אסטרטגית. לאורך זמן, ועל פני מספר רב של עימותים, הצד הנהנה מעליונות אסטרטגית ישיג את מטרותיו על חשבון מי שמצוי בנחיתות.