לאור כל זאת, מטרת מסמך זה היא להציע 'סדר יום' רשימת נושאים ועקרונות התנהלות שישקף את – –
היותה של ישראל מדינת הלאום של כלל העם היהודי, ויתן מענה למציאות שבה פעולות המדינה משפיעות
על חיי הקהילות היהודיות בתפוצות.

העם היהודי

Content Type

Aug 2017

נושאים

יחסי ישראל-תפוצות

העם היהודי

מוסדות יהודיים

מנהיגות יהודית

משבר הכותל

מדינת ישראל

Leadership, Philanthropy, Government, Israel, Jewish People, Tikkun Olam, Israeli-Diaspora Relations, Jewish Peoplehood, Nation-State, State of Israel, Kotel Compromise, Pluralism, Judaism, Jewish Community, Jewish Federation, Jewish Organizations, Progressives, Orthodox Jews, Zionism, Religion, Democracy, Conflict, Jewish Institutions, Language, Hebrew, Israeli Diaspora, Jewish Life, Sabra, Government of Israel

סדר יום למאה העשרים ואחת

ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי

רקע והקשר: סערה מושלמת בקיץ 2017

 

מדינת ישראל נוסדה במטרה להוות בית לאומי לעם היהודי כולו, והיא נתפסה כפרויקט המרכזי של העם
היהודי. בראשית הציונות, משמעות ביסוס הבית הלאומי היה כרוך בעיקר בעידוד עליה וביצירת ביטחון,
חופש ואף שגשוג עבור העם היהודי בציון.


אולם כיום, מתמודד העם היהודי עם מציאות חדשה, שבה רובה המכריע של יהדות העולם חי בביטחון
בקהילות יהודיות משגשגות, ועשירות מבחינה יהודית ותרבותית. הצלחה זו של ישראל ויהודי העולם
מייצרת אתגר חדש לציונות ולכלל העם היהודי, כזו הדורשת לאפיין מחדש את מערכת היחסים ביניהם.
בהקשר המציאות החדשה הזו, התרחשו האירועים אותם חווינו בקיץ האחרון: הקפאת מתווה הכותל,
אישור חוק הגיור של המפלגות החרדיות בוועדת שרים לחקיקה, פרסום 'הרשימה השחורה' של הרבנות
הכוללת גם רבנים אורתודקסיים בכירים, ואף והאיחור בגינוי האירועים האנטישמיים בשארלוטסוויל
באוגוסט האחרון.


אירועים אלו עוררו זעם רב בקרב מנהיגים יהודיים ברחבי העולם כלפי מדינת ישראל, וקריאות לנקיטת
צעדים ותגובות חסרי תקדים, שכללו אף קריאות "להעניש" את ישראל באמצעות הפעלת לחץ פוליטי
וכלכלי. למעשה, אירועים אלו חשפו בפני יהדות העולם מציאות קשה: ראשית, מבחינת ממשלת ישראל,
שיקולים פוליטיים צרים מכתיבים את ההתנהלות עם יהדות העולם. שנית, כפי שחשפה 'הרשימה
השחורה' של הרבנות, הרבנות בישראל קוראת תיגר לא רק על הזרמים הרפורמיים והקונסרבטיביים אלא
גם על הזרמים האורתודוקסיים בתפוצות. שלישית, הציבור הישראלי אדיש בכללותו כלפי סוגיה זו וכלפי
הקשר עם יהדות התפוצות.


אירועים אלו לא היו נקודתיים, אלא המשך של מגמת התרחקות בין מדינת ישראל לבין יהדות העולם,
זאת מבלי שמתקיים דיון ציבורי בישראל אודות תפקידה של ישראל כלפי כלל העם היהודי ואודות
משמעות היותה של ישראל מדינת הלאום של העם היהודי במאה העשרים ואחת.


לאור כל זאת, מטרת מסמך זה היא להציע 'סדר יום' רשימת נושאים ועקרונות התנהלות שישקף את – –
היותה של ישראל מדינת הלאום של כלל העם היהודי, ויתן מענה למציאות שבה פעולות המדינה משפיעות
על חיי הקהילות היהודיות בתפוצות.

הרשמו לעדכונים