מכון ראות טוען שהקשר עם העולם היהודי צריך להיות מוגדרת על-ידי ממשלת ישראל כסוגיית ליבה בבטחון הלאומי.

העם היהודי

Content Type

Aug 2017

נושאים

יחסי ישראל-תפוצות

העם היהודי

מוסדות יהודיים

מנהיגות יהודית

מדינת ישראל

מדינת לאום

Leadership, Philanthropy, Government, Israel, Jewish People, Tikkun Olam, Israeli-Diaspora Relations, Jewish Peoplehood, Nation-State, State of Israel, Kotel Compromise, Pluralism, Judaism, Jewish Community, Jewish Federation, Jewish Organizations, Progressives, Orthodox Jews, Zionism, Religion, Democracy, Conflict, Jewish Institutions, Language, Hebrew, Israeli Diaspora, Jewish Life, Sabra, Government of Israel

מיפוי ממשקי הממשל בישראל עם יהדות התפוצות

ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי:

מבוא

הצידוק הבין-לאומי להקמתה וקיומה של מדינת ישראל נעוץ בתפיסה שישראל מהווה בית לאומי לעם היהודי כולו. ולכן, מכון ראות טוען שהקשר עם העולם היהודי צריך להיות מוגדר על-ידי ממשלת ישראל כסוגיית ליבה בבטחון הלאומי. בשנים האחרונות הפער בין ישראל והחברה הישראלית ליהדות התפוצות הולך וגדל עד לכדי סכנה למעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי.

לפיכך, שחיקה של תפיסה זו מהווה איום חמור על הביטחון הלאומי של מדינת ישראל. יתירה מכך, הקשר עם ארה"ב, אחד מאבני היסוד של תפיסת הביטחון הלאומי של ישראל, נסמך על רשת קהילות יהודית מסורה ומחוייבת. באופן דומה פועלים יהודים גם בחזית המאבק נגד המתקפה על הלגיטימציה הבסיסית של מדינת ישראל ותנועת החרמות. בהתאם לכך, אירוע כגון משבר הכותל אינו רק מאבק של היהדות המתקדמת בישראל אלא אירוע של בטחון לאומי.

מסקנות

לנוכח האתגרים הניצבים בפני הקשר עם העולם היהודי, מדינת ישראל חייבת לגבש תפיסה לאומית לגבי הקשר עם העולם היהודי שנגזרת ממנו תפיסת הפעלה של משרדי הממשלה השונים.  

ואולם כיום, לא רק שסוגיית היחסים עם העולם היהודי אינה מטופלת כסוגיה של ביטחון לאומי, אלא שגופי הממשל בישראל מתנהלים ללא היגיון מארגן ביחס ליהודים בתפוצות. התהנהלות זו באה לידי ביטוי בביטויים הבאים:

  • כיום אין תפיסה לאומית סדורה וברורה של סוגיית הקשר בין יהדות התפוצות וישראל, המתייחסת למערכת יחסים זו כאחד מן הנכסים האסרטגיים ביותר של ישראל. מערכת יחסים זו חיונית להבטחת זכות הקיום של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ועלולה להוות גורם מכריע באתגרי השרדות העתידיים של ישראל בטווח הארוך.

  • בסוגיות מרכזיות, המעצבות את הקשר, אין לישראל 'מדיניות חוץ-יהודית', ולכן סוגיות אלו מוכרעות על ידי אינטרסים פוליטיים צרים או באופן שרירותי. דינמיקה זו הרסנית לקשר עם העולם היהודי. כיון שסוגיה זו אינה מנוהלת באף רמה, מדיניות ישראל כלפי העולם היהודי היא סכימה של אוסף פעולות לא מסונכרנות או מתואמות של מספר רב של גופים שאינם מדווחים לאף גורם מתכלל.

  • הקשר עם העולם היהודי אינו על סדר היום של הרוב המוחלט של משרדי הממשלה, גם אם לחלק מפעולותיהם יש השפעה משמעותית על קשר זה. 

  • המגזר הציבורי לא מכשיר את אנשיו להכיר את הסוגיה ולהכיר בחשיבות של הקשר עם העולם היהודי. הכשרות אלו לא עוסקות כיום בשאלה הליבה של הציונות, סביב משמעות מעמדה של ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי כולו.  

הרשמו לעדכונים