עריכת הפיילוט בצפת תבטיח כי ניתן יהיה ללמוד מהישגיו ומלקחיו לטובת מידול הפרויקט והפצתו במקומות נוספים בארץ.

כלכלי חברתי

Content Type

Aug 2011

נושאים

צפת 2021

חזון ישראל 15
התפתחות חברתית - כלכלית

חזית הבית

פיתוח אזורי

צמיחה מכלילה

 

Safed 2021, Resilience, Knesset, Strategy, Israel, Homefront Command, Socioeconomic Growth, Regional Development, Leapfrogging, Technology, Innovation, Israel 15, Community, Sustainability, Growth, Socioeconomic Development, National Leapfrogging, Regional Leapfrogging, Social Capital, Human Capital, Community Resilience, Public Participation, Sustained Growth, OECD, Start-Up Nation, Inclusive Growth, Economic Development, Galilee, Periphery, Jewish World

הצעה לפיילוט משותף עם קרן רש"י בעיר צפת

הקדמה

  1. מסמך זה מציע פיילוט ראשון מסוגו שמטרתו להביא לקפיצת מדרגה חברתית-כלכלית בעיר צפת וסביבתה, על בסיס (1) החזון שגובש לעיר צפת לעשור הקרוב על ידי ראש העיר, מר אילן שוחט, וצוותו, בסיוע של מכון ראות (מצ"ב); (2) גישת הצמיחה, ההכללה והקהילתיות של מכון ראות (ר' להלן); ו- (3) העבודההמתמשכת של מכון ראות לבחינת הקשר בין הקמת בית הספר לרפואה בצפת לאתגר קפיצת המדרגה של האזור כולו .

  2. כאמור, הפיילוט יבוסס על גישת הצמיחה, ההכללה והקהילתיות, וישמש בסיס לשכפול עתידי של המודל ויישומו באזורים נוספים בישראל. שכפולו יתרום למימוש החזון של הפיכת ישראל לאחת מחמש-עשרה המדינות המובילות באיכות החיים של תושביהן (חזון ישראל 15), שנקבע כיעד רשמי של ממשלת ישראל במאי  2010. גישה זו גובשה על-ידי מכון ראוּת על בסיס מאמץ ארגוני שנמשך למעלה משנה וחצי, בשיתוף האגף למחקר, תכנון והדרכה של משרד הרווחה והשירותים החברתיים בראשות מר יקותיאל (קותי) צבע, ותוך היוועצות עם עשרות אנשים וארגונים מכל המגזרים של החברה הישראלית וגם מחו"ל.

גישת הצמיחה, ההכללה והקהילתיות

  1. האתגר החברתי-כלכלי שניצב בפני מדינת ישראל הוא לקדם 'צמיחה מכלילה', קרי להביא לשיפור באיכות החיים של כלל התושבים, באמצעות מתן הזדמנות הוגנת לכולם לתרום לצמיחה הכלכלית וליהנות מפירותיה. בשנים האחרונות, מסלול הצמיחה של ישראל אינו מכליל, והוא מביא להתרחבות הפערים החברתיים וגידול מעגל העוני. מצוקה זו התפרצה בחודשים האחרונים בתחומי הדיור, המזון, והתקשורת ולבסוף בדמות המחאה החברתית ההמונית בשבועות האחרונים.

  2. בעוד ממשלת ישראל, באמצעות ועדת טרכטנברג לשינוי חברתי-כלכלי, נדרשת בימים אלו לממדים המאקרו-כלכליים של המשבר, כדי להוריד את יוקר המחיה ולהעלות את ההכנסה הפנויה, ההזדמנות הגדולה של השלטון המקומי והמגזר השלישי והפילנתרופי, היא ביכולתם לפעול ברמת המיקרו לשיפור השירותים והמרחב הציבורי המקומי.

  3. גישת הקהילתיות המוצעת היא מקפצה לשיפור איכות החיים של מעמד הביניים לתנאי הכרחי לקטיעת 'מעגל העוני' ולהבטחת הזדמנות הוגנת לילדי ישראל. היא מתבססת על שיפור משמעותי של המרחב הציבורי הקהילתי כך שיסייע לתושבים הון כלכלי, אנושי או חברתי. בהקשר המיוחד של צפת, לגישת הקהילתיות תהיה חשיבות רבה להגברת חוסנה של העיר בעת משברים.

  4. עיקרי הגישה הם:

  • זיהוי 'מוסדות ליבה' ('פלטפורמות') המספקות שירותים, שהם הבסיס לקהילה משגשגת ומכלילה, ובראשם: מתנ"סים; טיפות חלב ומרכזים להורים ולילד; מוסדות ותכניות במערכת החינוך; תנועות נוער ומרכזי צעירים; ארגונים ומרחבים של ספורט עממי; בתי תרבות, אמנות ומוסיקה; קופות חולים; וגם פארקים ושטחים ציבוריים. את כל אחד מהם יש להעצים, להסדיר את נוכחותם בכל קהילה, וליצור תמריצים לשיתופי פעולה ביניהם; 

  • העצמת המנהיגות האזרחית באמצעות עידוד המעורבות של התושבים בפלטפורמות שמספקות את עיקר השירותים שמניעים שגשוג, הכללה וחוסן ברמה המקומית. מדובר בהתארגנויות קהילתיות כגון ועדי הורים או ועדי שכונות;

  • פיתוח תכנים חדשים בפלטפורמות, בתחומים החיוניים לצמיחה מכלילה בהקשר המקומי – ובמקרה שלנו לפי החזון והיעדים שגיבשה העיר צפת לעשור הקרוב (ר' פירוט בהמשך);

  • מינוף הפלטפורמות והמנהיגות האזרחית לטובת שגשוג מקומי, הכללה וחוסן.

הרשמו לעדכונים