המשימה: לטפח מרחב חברתי היברידי ישראלי-יהודי. המנהיגים בקהילה צריכים להתמקד בלאתגר את המושג "ישראל הקטנה".

העם היהודי

Content Type

Jun 2013

נושאים

מדינת ישראל

העם היהודי

מוסדות יהודיים

מנהיגות יהודית

ציונות

יחסי ישראל-תפוצות

Leadership, Government, Israel, Jewish People, Israeli-Diaspora Relations, Jewish Peoplehood, Nation-State, State of Israel, Pluralism, Judaism, Jewish Community, Jewish Federation, Jewish Organizations, Religion, Democracy, Zionism, Israeli Diaspora, Jewish Institutions, Language, Hebrew, Aliyah, Jewish Leadership, Sabra

הפזורה הישראלית: טורונטו כמקרה מבחן

תרגום תקציר המנהלים של מסגרת תפיסתית

תקציר מנהלים

  1. בשנים האחרונות, סוגיית הפזורה הישראלית בחו"ל זוכה לתשומת לב הולכת וגוברת מצד מדינת ישראל וארגוני העולם היהודי.  800,000הישראלים אשר חיים היום בחו"ל על-פי ההערכות, מעמידים בפני מדינת ישראל והעולם היהודי אתגר יוצא דופן.

  2. מדינת ישראל והארגונים היהודיים הקהילתיים בעולם התנכרו בדרך כלל למהגרים ישראלים בשל המתח המובנה בין תופעת ההגירה הישראלית לציונות.

  3. ואולם בשנים האחרונות ניכר שינוי בגישה זאת שמתבסס על ההבנה שהפזורה הישראלית היא גם נכס פוליטי, כלכלי, חברתי ותרבותי לא ממומש. בקהילות יהודיות מחלחלת ההכרה שהפזורה הישראלית עשויה לחזק את "העמיות היהודית" (peoplehood) ולתרום לחיזוק הזהות היהודית בתפוצות. זאת ועוד, בפזורה הישראלית טמון הפוטנציאל לפעול לקירוב העולם היהודי לחברה הישראלית, למשל בהתגייסות אל מול מתקפת הדה-לגיטימציה לישראל.

  4. פדרציית טורונטו (the UJA Federation of the Greater Toronto Area), אשר שינתה את גישת הניכור והפטרונות "המסורתית" כלפי הקהילה הישראלית, הפכה למובילה בסוגיה זו והתוותה את הדרך לממשלת ישראל ולארגונים קהילתיים נוספים בעולם היהודי.

  5. ואולם, רוב הישראלים-קנדים עדיין תופסים את הקשר לקהילה היהודית כלא רלוונטי, לא חשוב, לא מושא לגאווה, ובוודאי שלא כחובה. ישראלים רבים בצפון-אמריקה אינם מנסים ליטול חלק בחיי הקהילה היהודית המקומית ואינם רואים ערך בהשקעה בקיום חיים יהודיים בחו"ל. בקרב ישראלים רבים עימם שוחחנו, קיים חוסר אמון כלפי הממסד היהודי והפעילויות ה'ישראליות' מטעמו. לעיתים, כך נדמה, גישה זו היא תוצאה של בורות בנוגע לתפקידה של הפדרציה ומבנה הקהילה היהודית בתפוצות. בחיפוש אחר תחושת המוכר, הישראלים בטורונטו הקימו הלכה למעשה סוג של "ישראל הקטנה" – איזור שבו ישראלים יכולים להתנהל בעברית  במרחב הציבורי בבתי-ספר, בתי-קפה ומכוני כושר.

  6. במקביל לכך, ישראלים רבים מבינים שהקניית זהות "חסינה" בחו"ל היא משימה מסובכת. אפילו "בישראל הקטנה" לא ניתן לגדל דור שני ושלישי של צברים, מצד אחד, ולרבים מההורים הישראלים אין מטען מספיק כדי להקנות לילדיהם תרבות ומורשת יהודיים, מצד שני. התוצאה היא שמספרים גבוהים של ישראלים בני הדור השני והשלישי להגירה "עוברים" מהזהות הלאומית הישראלית של הוריהם אל הזהות הלאומית הקנדית, תוך כדי "דילוג" על הזהות היהודית. המסקנה, לפיכך, ש"ישראל הקטנה" אינה מספיק טובה לטיפוח זהות ישראלית חסינה, למי שלא עבר בעצמו חוויה אישית מעצבת בישראל.

  7. זה הרקע לצמיחתו של זן חדש של מנהיגים ישראלים – "צברים יהודיים-צפון-אמריקאיים " – אשר מבקשים ליצור זהות היברידית שמשלבת אלמנטים ישראליים חזקים כמו גם קשר לחיים יהודיים.

  8. המשימה של "הצברים הצפון-אמריקאים", של הארגונים הקהילתיים היהודים ושל ממשלת ישראל, היא להתמודד עם האתגר של גיבוש זהות חסינה בקרב ישראלים בני הדור השני והשלישי להגירה.

הרשמו לעדכונים