ביטחון לאומי
Content Type
Nov 2006
נושאים
ישראל
עמידה איתנה
רשת ההתנגדות
אסטרטגיית הקריסה
דה-לגיטימציה
חזית אזרחית
Hamas, Gaza, Israel, Palestine, Two State Solution, Palestinian Authority, Abu Mazen, Delegitimization, Partner for Peace, Fatah, Legitimacy, Policy Paper, Intersectionality, Anti-Semitism, America, Jewish Peoplehood, Zionism, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF
לא הוקם מעבר בטוח בין רצועת עזה לגדה המערבית, ובנייתם של נמל ים ותעופה טרם החלה.
הסכם המעברים (הסכם רפיח)
מונח
הגדרה
המונח "הסכם המעברים" (הסכם רפיח) מתייחס לשני מסמכים ("הסכם המעברים" ו"הסכם העקרונות למעבר רפיח") אשר מיועדים להסדיר את התנועה והגישה לתוך רצועת עזה וממנה אחרי ההתנתקות הישראלית מעזה (8/05).
רקע
בהסכם המעברים ישראל ויתרה על שליטתה המלאה במעטפת החיצונית של השטחים הפלסטיניים (רצועת עזה) בפעם הראשונה מאז מלחמת 67'. האחריות על מעבר רפיח הועברה לידי מצרים והרש"פ, תחת פיקוח של כוח מטעם האיחוד האירופי.
היעד הרשמי של תוכנית ההתנתקות היה לסיים את האחריות הישראלית על רצועת עזה. לאחר ההתנתקות (8/05), ישראל נאלצה לסגת מן המעטפת החיצונית של רצועת עזה על מנת להשיג לפחות הכרה בין-לאומית דה-פקטו בסיום אחריותה כלפי עזה.
הסכם המעברים בין ישראל לרש"פ (15/11/05) הושג באמצעות התיווך של ארצות הברית והאיחוד האירופי. ההסכם הסדיר את הנסיגה הישראלית מהגבול בין הרש"פ למצרים והציב תאריך יעד (25/11/05) להפעלתו המלאה של משטר גבול חדש.