הנדון: חזון ישראל 15 ותוכנית ישראל 2028

תקציר

 

• 'ישראל 2028 חזון ואסטרטגיה כלכלית-חברתית בעולם גלובלי' – 'תוכנית ישראל 2028' – עוסקת במימוש חזון שקורא להפיכתה של ישראל לאחת מחמש עשרה המדינות המובילות בהישגים כלכליים ובאיכות חיים ('חזון ישראל 15'). התוכנית חוברה על ידי צוות מומחים בניהולם של אלי הורביץ ודוד ברודט. מכון ראוּת מציע התייחסות ראשונית לתוכנית זו.

​

• מכון ראוּת רתום לחזון כפי שנוסח בתוכנית ישראל 2028 ומאמץ רבות מהמלצותיה. עם זאת, מסקנתנו היא שלא ניתן ליישם את התוכנית במלואה. יתרה מכך, יישום התוכנית עשוי להביא לצמיחה משמעותית אך לא יביא ל'קפיצת-מדרגה' ולסגירת הפערים בין ישראל לבין המדינות המובילות. להלן עיקרי ההערות.

​

• מה ההבדל שעושה הבדל? – רוב המדינות המפותחות צפויות להשקיע בתחומים שבהם מטפלת תוכנית ישראל 2028 כגון חינוך, פריון עבודה או תשתיות. על כן, אין ספק שהשקעה בתחומים אלה חיונית כדי שישראל תשמור על קצב צמיחה דומה למדינות אלה.

       

לעומת זאת, תוכנית ישראל 2028 לא מטפלת טיפול שורש בגורמים הייחודיים שיביאו לכך שישראל תצמח במהירות כפולה משאר המדינות כגון העלאת שיעור ההשתתפות בכוח העבודה ופריון העבודה במגזר הערבי והחרדי, מינוף ההשקעה העצומה במערכת הביטחון או רתימת המשאבים של העולם היהודי לטובת צמיחה כלכלית בישראל. מכון ראוּת טוען שנושאים אלה צריכים לעמוד במרכז המאמץ המחקרי ובמקום גבוה בסדר העדיפות הלאומי.

 

• סדרי עדיפויות – תוכנית ישראל 2028 לא מציעה סדרי עדיפויות ומתעלמת מהזיקות בין ההמלצות השונות שחלקן עלול אף להביא לתוצאות מנוגדות. התוכנית קוראת ליישום רפורמות רבות בו-זמנית ובכלל זה רפורמה כוללת של המנהל הציבורי. 

 

מכון ראוּת טוען שהניסיון הבין-לאומי מלמד שיש להתמקד בפתיחת צווארי הבקבוק ובבניית יכולות ומוסדות שהם חיוניים לזינוק כלכלי וחברתי. לדוגמה, די שמספר יחידות מפתח בשירות הציבורי תשפרנה את ביצועיהן באופן משמעותי ואין צורך ברפורמה כוללת.

 

• נדרש מוח מרכזי – מכון ראוּת רואה כחיוני את שדרוגה של המועצה הלאומית לכלכלה  כך שתוכל לתפקד כ'מוח מרכזי' שתפקידו להציע סדרי עדיפויות לאומיים. תוכנית ישראל 2028 אכן קוראת להקמת גופים שישמשו כמוח מרכזי, אך נמנעת מלהעמיק בתפקידם.

 

• 'קפיצת-מדרגה' מחייבת רתימת כלל המגזרים בחברה – תוכנית ישראל 2028 משקפת הנחה שהמנוע היחיד של קפיצת המדרגה הוא מדיניות הממשלה. צוות התוכנית לא הקדיש משאבי חשיבה ומחקר לתפקידם של המגזרים האחרים ולתהליכי צמיחה שמונעים 'מלמטה למעלה'. מכון ראוּת טוען שרתימת המגזרים האלה חיונית ל'קפיצת-מדרגה' והתרחשה במרבית המדינות שחוו זינוק כלכלי וחברתי בעשורים האחרונים.

 

• תהליך מתמשך של עיצוב מדיניות והפקת לקחים – תוכנית ישראל 2028 משקפת גישה שמרנית שלקבוצת מומחים, שכוללת בעיקר אנשים מתחום הכלכלה, יש את הידע הנדרש לצורך 'תכנון' זינוק כלכלי וחברתי שישנה את פניה של החברה מן היסוד, והם יכולים לסכם את המלצותיהם בדו"ח שמוצג לממשלה לצורך ביצוע.

 

מכון ראוּת נוקט בגישה שונה, אם כי משלימה. אנו חושבים שאין לישראל את הידע הנדרש לצורך 'קפיצת-מדרגה' ויש ליצור אותו בתהליך מתמשך של עיצוב מדיניות והפקת לקחים; יתרה מכך, זינוק כלכלי וחברתי מחייב שילוב ידע וחשיבה מתחומים כגון סוציולוגיה, אנתרופולוגיה, משפט ופסיכולוגיה; לכן, אנחנו לא מאמינים שניתן 'לתכנן' 'קפיצת-מדרגה' וממליצים להתמקד בזיהוי מנועי הזינוק ובטיפוחם; לבסוף, אנחנו מאמינים שככל שתפקיד הממשלה חשוב, 'קפיצת-מדרגה' מחייבת רתימת המגזרים האחרים גם כן.

 

• מכון ראוּת קורא לממשלת ישראל לאמץ את חזון ישראל 15 כפי שמציעה תוכנית ישראל 2028 ולכונן מסגרת בהשתתפות נציגים של כלל המגזרים החשובים – משרדי ממשלה, ראשי רשויות מקומיות, ארגוני מעסיקים ועובדים, עמותות, אקדמיה, פילנתרופים ואנשי עסקים – שבה ידונו החזון ומימושו.  מכון ראוּת ירתום את משאביו לשירות חזון זה.