חלקו של המגזר השלישי בשוק התעסוקה בישראל הוא כמעט כפול מהממוצע ב-22 מדינות מפותחות, וגבוה מזה שבארצות הברית ובבריטניה שנהוג לייחס להן מגזר שלישי גדול במיוחד.

כלכלי חברתי

Content Type

Apr 2008

נושאים

חזון ישראל 15
התפתחות חברתית - כלכלית

חזית הבית

פיתוח אזורי

צמיחה מכלילה

Resilience, Knesset, Strategy, Israel, Homefront Command, Socioeconomic Growth, Regional Development, Leapfrogging, Technology, Innovation, Israel 15, Community, Sustainability, Growth, Socioeconomic Development, National Leapfrogging, Regional Leapfrogging, Social Capital, Human Capital, Community Resilience, Public Participation, Sustained Growth, OECD, Start-Up Nation, Inclusive Growth, Economic Development

המגזר השלישי בישראל

מושג

הגדרה

המגזר השלישי בישראל הוא כלל הארגונים הפועלים ללא כוונות רווח שאינם חלק ממוסדות המדינה.

רקע

 

המגזר השלישי בישראל מונה 25,000 ארגונים, וכולל למעלה מ-230,000 משרות. חלקו של המגזר השלישי בשוק התעסוקה בישראל הוא כמעט כפול מהממוצע ב-22 מדינות מפותחות, וגבוה מזה שבארצות הברית ובבריטניה שנהוג לייחס להן מגזר שלישי גדול במיוחד.  חלקו בתמ"ג עלה מ- 6.5% בשנת 1995 ל- 7.2% בשנת 2002. 

 

תחומי הפעילות של המגזר השלישי מגוונים , אך כ-80% מהארגונים מתמקדים בחמישה תחומי פעילות: דת, חינוך, תרבות ופנאי, רווחה ופילנתרופיה.

 

החקיקה בישראל מספקת מסגרות פעולה משפטיות לארגוני המגזר השלישי כגון עמותה , הקדש ציבורי  וחברה ללא מטרות רווח.  המסגרות שונות זו מזו באופני התאגדות, ההתנהלות פנימית, סוג האחריות של מנהלים ונושאי משרות בארגון, ובחובת הבקרה והדיווח. בכך ניתן להתאים את סוג המסגרת המשפטית לפעילות הארגון.  בנוסף, קיימים מספר ארגונים שמעוגנים בחקיקה ייחודית. 

 

עם זאת, לא תמיד מסגרת הפעולה המשפטית תואמת את סוג פעילות הארגון. לדוגמה, בניגוד למדינות רבות בעולם, קרנות פילנתרופיות בישראל עדיין לא זוכות למעמד משפטי מיוחד ולכללי מיסוי שונים.

הרשמו לעדכונים