ביטחון לאומי
Content Type
Nov 2006
נושאים
ישראל
עמידה איתנה
רשת ההתנגדות
אסטרטגיית הקריסה
דה-לגיטימציה
חזית אזרחית
Hamas, Gaza, Israel, Palestine, Two State Solution, Palestinian Authority, Abu Mazen, Delegitimization, Partner for Peace, Fatah, Legitimacy, Policy Paper, Intersectionality, Anti-Semitism, America, Jewish Peoplehood, Zionism, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF
הפעולה על-פי ההיגיון הצבאי, גם אם תהיה כרוכה בהישגים צבאיים מסוימים, עלולה להיות כרוכה בהפסדים מדיניים ואינה נותנת מענה לאיום הקיומי הכרוך בשחיקת עיקרון שתי המדינות.
ההיגיון הצבאי עלול לפגוע בביטחון הלאומי
התרעה בסיסית
מהות ההתרעה
על-פי ההיגיון הצבאי על ישראל לקיים נוכחות ולשלוט בשטחים בתוך רצועת עזה על מנת להפסיק את ירי הקסאמים ואת התעצמות הטרור הפלסטיני. לעומת זאת, הביטחון הלאומי של ישראל מחייב את סיום השליטה באוכלוסיה הפלסטינית על מנת לשמר את זהותה היהודית והדמוקרטית.
מדיניותה הנוכחית של ישראל מבוססת, בראש ובראשונה על ההיגיון הצבאי. לנוכח מגמות המתפתחות בקרב הפלסטינים, עלולה מדיניות זו להביא לחידוש האחריות הישראלית כלפי האוכלוסיה הפלסטינית ולפגיעה קשה בביטחון הלאומי.
מבוא
-
סיום השליטה בפלסטינים הוא אינטרס קיומי ישראלי. אינטרס זה עמד ביסוד התהליך המדיני מראשיתו.
-
תוכנית ההתנתקות (8/05) נועדה לסיים את האחריות של ישראל כלפי הפלסטינים ברצועת עזה. על מנת להשיג מטרה זו נסוגה ישראל מציר פילדלפי והעבירה את השליטה במעבר הגבול ברפיח לידי הרש"פ, ומצרים בפיקוח האיחוד האירופי.
-
לנוכח הקיפאון בתהליך המדיני לאחר ההתנתקות, שקלה ישראל לסגת באופן חד-צדדי גם משטחים בגדה המערבית במסגרת 'תכנית ההתכנסות'. תכנית זו הוקפאה באופן לא-רשמי לאחר המלחמה בלבנון.
-
לאחר פעולת החמאס בכרם שלום וחטיפת החייל גלעד שליט (6/06) חזר צה"ל לפעול ברצועת עזה. לנוכח ירי טילי הקסאם מצפון הרצועה לשטח ישראל והברחות נשק מסיני לרצועה, הורחבה בשבועות האחרונים פעילות צה"ל ברצועה וכללה גם פעילות לאורך ציר פילדלפי.