הסכם קבע שמבטיח את האינטרסים הביטחוניים של ישראל הוא בר-השגה משום שהפלסטינים יסכימו לריבונות מוגבלת – הרצון הפלסטיני העז להביא לכינונה של מדינה יביא אותם להסכים לריבונות מופחתת ולסידורי ביטחון מרחיקי לכת על בסיס העיקרון של 'שתי מדינות לשני עמים'.

ביטחון לאומי

Content Type

Mar 2008

נושאים

ישראל

עמידה איתנה

חזית אזרחית

מוכנות לחירום

רשת ההתנגדות

אסטרטגיית הקריסה

דה-לגיטימציה

Hamas, Gaza, Israel, Palestine, Two State Solution, Palestinian Authority, Abu Mazen, Delegitimization, Partner for Peace, Fatah, Legitimacy, Policy Paper, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF

האם ניתן לעגן את דרישות הביטחון של ישראל בהסכם מדף?

התרעה‏ בסיסית

תמצית ההתרעה

במהלך המשא ומתן עם הפלסטינים בתהליך אוסלו (1993-2001) הציגה ישראל חבילה של דרישות ביטחוניות שכללה, בין השאר, את פירוז המדינה הפלסטינית, שליטה ושימוש במרחב האווירי, בקרה על המעטפת של המדינה הפלסטינית והקמת תחנות התרעה בשטחה.

חבילת דרישות אלה התבססה על שורה של הנחות עבודה שבבסיסן התפיסה שהיעד של המאבק הלאומי הפלסטיני הוא הקמת מדינה עצמאית, ולפיכך הפלסטינים יהיו מוכנים לוותר על סממנים של ריבונות.

אולם בשנים האחרונות נשחקת הרלוונטיות של הנחות העבודה הישראליות: פלסטינים מכל קצוות הקשת הפוליטית מערערים על התבונה שבהקמת מדינה פלסטינית. בעוד חלק מתנגדים לכינון מדינה פלסטינית לצד ישראל התנגדות אסטרטגית ואידיאולוגית, אחרים עושים זאת מטעמים טקטיים ומתוך הבנה שהאינטרס של ישראל לסיים את השליטה בפלסטינים ייאלץ אותה להתפשר בתביעותיה. כך או כך, המשמעות הנגזרת מכך היא שנכונות הפלסטינים להסכים לוויתורים על סמכויותיהם הריבונויות הולכת ופוחתת.

בנסיבות אלה, האתגר הניצב בפני ממשלת ישראל וצוות המשא ומתן שלה הוא לאזן בין הצורך לסיים את השליטה באוכלוסייה הפלסטינית בגדה לבין חשיבותם של סידורי הביטחון. לפיכך, הדילמה הבסיסית של ישראל היא הכרעה:

  • בין ההיגיון הצבאי, המחייב פגיעה בריבונות הפלסטינית והמשך נוכחות ישראלית בגדה – גם במחיר של העדר הסכם עם הפלסטינים וחשיפה הולכת וגוברת לאסטרטגיה החותרת להביא לקריסתה של ישראל מבפנים על בסיס שליטתה באוכלוסייה הפלסטינית;

  • לבין ההיגיון המדיני, המחייב את סיום השליטה באוכלוסייה הפלסטינית – גם במחיר של צמצום משמעותי של הנוכחות הצבאית בשטח הפלסטיני וקירוב סכנת הקסאמים למרכז הארץ. היגיון זה מחייב את ישראל לזהות את ליבת הדרישות הביטחוניות שלה, שבלעדיהן עדיף שלא יושג הסכם, ולהתמקד בהן.

מבוא ותכולה

  1. ישראל ואש"ף נושאים ונותנים בימים אלה על 'הסכם מדף' שיישומו יידחה עד שיבשילו התנאים לכך.

  2. מסמך זה עוסק בהשלכות של הדרישות הביטחוניות של ישראל על סיכויי ההצלחה של המשא ומתן. מטרתו לחדד את השאלה המרכזית של הביטחון הלאומי שעולה במשא ומתן

  3. במסמך יוצגו מגמות ששוחקות את הנחות היסוד הישראליות שעיצבו את דרישות הביטחון שלה מהפלסטינים. דרישות אלה עוצבו במהלך המשא ומתן שהתקיים בין השנים 1993-2001.

  4. תוצאה אפשרית של שחיקה זו היא שדרישות הביטחון של ישראל עלולות להפוך לאבן הנגף העומדת בפני האפשרות להגיע להסכם קבע או לסיום השליטה בפלסטינים.

הרשמו לעדכונים