מסמך מדיניות

Content Type

אנטישמיות ודה-לגיטימציה בימי קורונה: מורה נבוכים לרשת הפרו-ישראלית

מסמך מדיניות

משבר הקורונה צפוי לשנות את מפת האיומים על העולם היהודי ועל כן הרשת האזרחית הפרו-ישראלית שמגנה על ישראל מפני תופעת הדה-לגיטימציה, נדרשת להערכה מחודשת לגבי טיב האיומים, הכלים והיכולות העומדות לרשותה. אל נוכח חוסר הרלוונטיות שלה למשבר הקורונה, מוצאת עצמה  הרשת הפרו-ישראלית במבוכה גדולה במיוחד. נוסף על כך, בשעה שקהילות יהודיות מתמודדות עם המשבר הכלכלי הנלווה ומתמקדות במענה לצרכיהן הבסיסיים ביותר, קיים חשש גדול בנוגע לשרידותם של ארגונים רבים שבאחת איבדו מקורות תמיכה רבים.


ערב משבר הקורונה, צבר קמפיין החרמות מומנטום והגיע למספר הצלחות חסרות תקדים. יתרה מכך, על פניו, ארגונים המקדמים דה-לגיטימציה פחות חשופים לפגיעתו הכלכלית של משבר הקורונה בהשוואה לארגונים פרו-ישראליים, משום שפעילותם נשענת הרבה יותר על פעילים-מתנדבים, ואינה תלויה במשכורות. להערכתנו, שינויים גיאו-אסטרטגיים עשויים להעניק לרשת הפרו-ישראלית הזדמנות לעצב את המערכה באופן שיקשה על ארגוני הדה-לגיטימציה להמשיך ולרתום חוגים ליברליים ופרוגרסיביים לעמדות ולפעילות אנטי ישראליות.


מאידך,  מגיפת הקורונה מביאה עימה גל נרחב של אנטישמיות 'קלאסית', לרוב מקבוצות ימניות רדיקליות ואסלאמיות והיא כוללת ביטויים בוטים יותר של גזענות ושלל תיאוריות קונספירציה. ואולם,  הפוטנציאל של אנטישמיות קלאסית לזכות בתמיכה רחבה ולחדור למרכז השיח הפוליטי והחברתי במערב, הוא נמוך הרבה יותר מזה של הדה-לגיטימציה. זאת ועוד, בעוד שסביב קמפיין הדה-לגיטימציה התקשו לעיתים קהילות יהודיות ליברליות להציג חזית אחידה ונחושה, הרי שמול האנטישמיות הקלאסית אתגר זה פשוט יותר, במיוחד אם תגבר הסולידריות הפנים יהודית בעקבות משבר הקורונה.


אל אי-הוודאות של 'היום שאחרי קורונה', מתווספת גם אי-ודאות גדולה בנוגע להשלכות האפשריות של סיפוח חלקים מהגדה ע"י ישראל. במקרה של סיפוח, שוב תעמוד למבחן יכולתם של הארגונים ברשת הפרו-ישראלית להבחין בין ביקורת לגיטימית על מדיניות ישראל, לבין דה-לגיטימציה. הנטייה של ארגונים רבים להתייחס ל-כמעט כל סוג של ביקורת חיצונית כדה-לגיטימציה, הזיקה למאבק בתופעה ודחפה בשנים האחרונות חוגים ליברלים במערב לאמץ גישה אנטי-ישראלית, עד כדי תמיכה בקמפיין החרמות נגדה (ה- BDS).


המעבר של מרכז הכובד מדה-לגיטימציה לאנטישמיות הקלאסית, ככל שיתרחש, אינו אבחנה אקדמית גרידא. למרות המשותף ביניהן, הרי שמקורותיהן הפוליטיים והחברתיים של תופעות אלה, המאפיינים שלהן ומידת פוטנציאל החדירה שלהן למרכז השיח הפוליטי והחברתי במערב, הם שונים. בהתאמה, גם סל הכלים והיכולות הרלוונטיות הנדרשות שונים גם הם. יתרה מכך, למרות שהאנטישמיות הקלאסית והדה-לגיטימציה הן 'בנות דודות' בממשלת ישראל כמו גם בגופים פרו-ישראליים נוספים בעולם, הן מטופלות על ידי משרדים שונים. וכך, שינוי מפת האיומים עלול ליצור מתחים מבניים בין גופים שונים בממשלת ישראל או ברשת הפרו-ישראלית, הנובעים מקרבות אגו ומחלוקות מיותרות על סימון טריטוריות לפעילות.


המציאות החדשה יוצרת הזדמנות עבור הרשת לעצב מחדש את כללי המשחק במערכה מול הדה-לגיטימציה. כך למשל, הרשת הפרו-ישראלית יכולה לנצל את שעת הכושר של היווצרותם של סדרי עולם חדשים, כדי להוביל מאמץ אינטלקטואלי שממסגר מחדש את האופן שבו נתפסת ישראל; להתמקד ביצירת לכידות פנים קהילתית בתנאים טובים יותר מאשר ערב המשבר; וליצור 'מאגרי לגיטימציה' חיוביים באמצעות פרויקטים משותפים של תיקון עולם, או בריתות עם קבוצות חברתיות אחרות ולקדם יוזמות חקיקה נגד קמפיין החרמות. בנוסף לכך, על ארגוני הרשת לנצל את תקופת המשבר  למיקצוּע ולבניית יכולות מקוונות.


משבר הקורונה הוא הזדמנות יוצאת דופן לבחון את החוסן הקהילתי של קהילות יהודיות בשעת משבר. חיזוק החוסן הקהילתי לא רק יסייע לקהילות להתמודד עם האתגרים הנוכחיים, אלא גם יכין אותן לתרחיש בסבירות גבוהה של מלחמה גדולה בשנים הקרובות בה ישראל תהיה מעורבת, במיוחד לנוכח פוטנציאל ההתלקחות בין ישראל לבין איראן ושלוחותיה באזור.

הרשמו לעדכונים