ניתן לומר כי מפת הדרכים הפכה את הרש"פ למדינה ינוקא, אשר עתידה להפוך למדינה ריבונית מלאה לכשימלאו הצדדים את מחוייבויותיהם עפ"י מפת הדרכים.

ביטחון לאומי

Content Type

May 2005

נושאים

ישראל

עמידה איתנה

רשת ההתנגדות

אסטרטגיית הקריסה

דה-לגיטימציה

חזית אזרחית

Hamas, Gaza, Israel, Palestine, Two State Solution, Palestinian Authority, Abu Mazen, Delegitimization, Partner for Peace, Fatah, Legitimacy, Policy Paper, Intersectionality, Anti-Semitism, America, Jewish Peoplehood, Zionism, Emergency Management, Emergency Preparedness, National Security Council, Home-front Command, IDF

"מדינה ינוקא"

מושגים ומונחים

הגדרה

מכון ראוּת מציע להגדיר את המושג "מדינה ינוקא" (Nascent State, statu nascendi) כמעמד משפטי (במשפט הבין-לאומי) של:

  • ישות מדינית שאינה מדינה ריבונית, השואפת לעצמאות והכרה במעמדה כמדינה;

  • אשר מעמדה המדיני העתידי כמדינה ריבונית מלאה, הוכר על ידי חברות וגופים רלוונטיים בקהילה הבין-לאומית ובראשם האו"ם.

מכון ראות מבדיל בין המושג "מדינה ינוקא", למושגים "מעין-מדינה" (Quasi State) ו"מדינה שבדרך" (State-in-the-Making).

רקע – מעמד מדיני

על פי המשפט הבין-לאומי, המעבר מישות מדינית למדינה ריבונית מלאה יכול להתקיים דה-פקטו (למעשה) או דה-יורה (להלכה) (ר' "תנאים להיווצרותה של מדינה ריבונית"):

  • דה פקטו: באמנת מונטווידאו (1933) נקבע כי ישות יכולה להיחשב כמדינה ריבונית אם יש לה: (א) אוכלוסיה קבועה; (ב) טריטוריה מוגדרת; (ג) שלטון אפקטיבי; ו- (ד) יכולת לנהל קשרי חוץ. מכאן, שישות מדינית העומדת במרכיבים אלה היא מדינה למעשה (דה-פקטו).

  • דה יורה: קיימות שתי גישות משפטיות עיקריות הנוגעות לישות מדינית שהביעה את שאיפתה לעצמאות (בהכרזת עצמאות, במשאל עם וכיו"ב):

  • הגישה ההצהרתית (The Declarative Approach): על פי גישה זו, מדינה נוצרת בעקבות עמידתה בתנאים שנקבעו באמנת מונטווידאו (ר' לעיל) והכרה בין-לאומית בה;

  • הגישה הקונסטיטוטיבית (The Constitutive Approach): על פי גישה זו, ההכרה הבין-לאומית בישות מדינית כמדינה ריבונית מלאה מספיקה ואין הכרח שיתמלאו התנאים שנקבעו באמנת מונטווידאו.

 

המושג מדינה ינוקא (Statu Nascendi) נובע מן המשפט הבין-לאומי. זהו מושג שנעשה בו שימוש בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20 ביחס לישויות מדיניות כגון פולין, שזכו להכרה בזכויות הנובעות ממעמדן כמדינה, למרות שמעמד זה טרם מומש בפועל. מאז, מושג זה "נשכח" ואינו חלק מן השיח הרווח במשפט הבין-לאומי.

מכון ראות מציע "להחיות" את המושג ולהשתמש בו לצורך הגדרת המעמד המדיני של "הרשות הפלסטינית" לאור "מפת הדרכים" ולאחר "תכנית התנתקות".

הרשמו לעדכונים